גזר דין בתיק ת"פ 7540-11-10

         הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום וללא ניהול הוכחות בעבירת איומים, בכך שעובר ליום 2.11.10 בבית בני הזוג הוא איים על אשתו כי ירצח אותה, יתאבד, יקפוץ מהגג, ירים עליה פטיש, יזרוק עליה אופניים, ויעקור ויוציא את עיניה, כמחבל מתאבד.

2.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו בכפוף לתסקיר חיובי שיכלול פרידה מבת זוגו או לחילופין שלום בית וטיפול, עליו ימליץ שירות המבחן, יוארך המאסר על תנאי התלוי נגד הנאשם, ויוטל עליו של"ץ. במידה והתסקיר יהיה שלילי, יהיו הצדדים חופשיים בטיעוניהם.

טיעוני המאשימה לעונש

3.      הנאשם הודה במיוחס לו וחסך מזמן ביהמ"ש, עם זאת יש לו הרשעה קודמת בעבירות תקיפת בת זוג ואיומים שהיו אף הם נגד אשתו, בנוסף תלוי ועומד נגדו בגין הרשעה זו מאסר מותנה בן 6 חודשים. לפיכך לא מדובר במעידה חד פעמית אלא במעשים שחזרו על עצמם, שכידוע בהגיעם לביהמ"ש הם בבחינת קצה קרחון.

4.      התסקיר שלילי ביותר, ומסקירה רחבה על פני 4 עמודים, הגיע שירות המבחן למסקנה כי מדובר באדם שכל ניסיונות ההתערבות הטיפולית בעניינו לא צלחו, הוא מניפולטיבי, חסר כנות ויושר, אינו מגלה יושר וכנות מול שירות המבחן, ושירות המבחן מעריך כי קיים סיכון להישנות העבירה. במצב זה יש לחשוש לאשה, שכן הנאשם כבר הורשע בביצוע עבירות תקיפה ואיומים כלפיה, עתה גם איים עליה כי ירצח אותה, ולפיכך יש להתייחס למעשיו במלוא החומרה כשמדובר באלימות במשפחה, ולמנוע כל אפשרות להסלמתם, במיוחד כששירות המבחן ציין כי קיים סיכון להישנות מעשיו.

5.      שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, לא התייחס להארכת מאסרו המותנה, ונראה כי  הרים ידיים והשאיר את המלאכה לביהמ"ש.

בנסיבות אלה עותרת המאשימה, כי העונש הראוי והיחידי שיש להטיל על הנאשם הוא עונש של מאסר בפועל, הפעלה במצטבר של העונש המותנה, והטלת מאסר מותנה נוסף בגין העבירה שביצע לרבות בעבירת אלימות.

טיעוני   ב"כ הנאשם לעונש

6.      שירות המבחן מציין כי בנוסף לאינטליגנציה גבולית, הנאשם סובל מקשיים אישיותיים מורכבים הבאים לידי ביטוי בתפקודו ובהתנהלותו, ובשל כך חוסר יכולתו לשתף פעולה עם השירות. בנוסף הוא סובל מנדודי שינה, מתעורר בלילה, אובחן בהפרעה דלוזיונלית, והעבירה בוצעה על רקע החמרה במצבו הנפשי, שכן מס' ימים לפני כן הוא הופנה ב-21.10.10 על ידי ד"ר מינצ'יק לביה"ח הפסיכיאטרי, ממכתב חדר המיון עולה כי הוא השתחרר בתום בדיקתו מביה"ח ב-27.10.10, דהיינו 4 ימים לפני מועד האירוע, ובמכתב מהפסיכיאטר המטפל בו לשירות המבחן, עולה כי " העבר מלמד כי מדובר במשברים פסיכוטיים אצל בעל אינטליגנציה גבולית". שירות המבחן מציין בסוף התסקיר כי קשייו הקוגניטיביים של הנאשם מקשים עליו להירתם להליך הטיפולי. בנתונים אלה, ראוי לקבל חוו"ד מומחה בעניינו. כמו"כ יש להפנותו לוועדת האבחון וגם לאפשר לנאשם להגיש חוו"ד מטעם ההגנה, שכן בהסדר הטיעון הוסכם שהמאסר המותנה יוארך ככל שהתסקיר יהיה חיובי.

7.      לעניין העונש, מדובר בעבירת איומים, לנאשם הרשעה קודמת אחת בלבד בעבירת תקיפה ואיומים כלפי אשתו, הוא הודה בעבירה דנן, חסך מזמן ביהמ"ש, ועונש המאסר לו עותרת המאשימה אינו מידתי וחסר פרופורציות לעבירה בגינה הורשע. מדובר בנאשם כבן 43, שתפקד באורח נורמטיבי, שירת בצבא שירות מלא, עבד כנהג מונית, עובר לביצוע העבירה עבד כנהג מונית, מאז האירוע אינו עובד, נמצא בנתק מוחלט מאשתו, עזב את הבית ב- 11/10 ובפס"ד שניתן בביהמ"ש לענייני משפחה, הגיעו הצדדים להסכמות שונות בנוגע למזונות ולהסדרי ראיה.

8.      לענין העונש - אם ביהמ"ש סבור שאין מקום להארכת המאסר המותנה, אין מקום להטלת מאסר ממש, שהוא עונש דרסטי וקיצוני שאינו מתאים לעבירה, ולמצבו הנפשי של הנאשם, אלא לכל היותר להסתפק במאסר בעבודות שירות. הנאשם שהה מס' ימים במעצר ולאחריו שוחרר למעצר בית לתקופה ממושכת, והיה בתנאים מגבילים, בתחילה במעצר בית מלא ואח"כ בהגבלות שונות.

התסקיר

9.      הנאשם כבן 42, נשוי ואב ל-3 ילדים בגילאי 14, 11, 8, המתגוררים עם אמם בירושלים, והוא נתון בתנאים מגבילים בבית הוריו בראשל"צ. טרם מעצרו עבד כנהג מונית. שירות המבחן התרשם מהנאשם " כבעל רמת אינטליגנציה נמוכה ודל מבחינת היכולת לביטוי מילולי ורגשתי... סובל מקשיים אישיותיים מורכבים, הבאים לידי ביטוי בתפקודו ובהתנהלותו, בין היתר בהתנהלותו האלימה כלפי אשתו... חרף חששותיו מההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, הוא מתקשה לערוך צעדים המקדמים את מצבו, לגלות תובנה באשר לסיכון בחזרה להתנהגותו האלימה כלפי אשתו". במסגרת צו המבחן בו היה נתון הנאשם בהליך קודם, הוא הורשע בתקיפת אשתו ואיומים, נעשו ניסיונות לבדיקת צרכיו הטיפוליים ודרך להפחתת הסיכון במצבו, אך ללא הצלחה, גם על רקע קשייו לשתף פעולה ולאור קשייו האישיותיים והקוגניטיביים, לפיכך שירות המבחן נמנע מהמלצה בעניינו.

         בנוסף, למרות מידע על בעיות אלימות במשפחת המוצא של הנאשם, הנאשם ואמו נמנעו מלשוחח על כך, הציגו תמונה חיובית ומתפקדת, ונטו לראות את אשתו של הנאשם כאחראית לקשיים ביחסי בני הזוג ולמעצר הבית של הנאשם.

10.    הנאשם סיים 10 שנות לימוד בבית ספר מקצועי, עבד במשך שנתיים כחשמלאי רכב, שירת שירות מלא בצה"ל בתפקיד חשמלאי ברכב, לאחר שחרורו עבד כנהג מונית, ולאחר מכן עבד כמאבטח במוסד לימוד, אך בעקבות תיקו הפלילי הקודם, נלקח ממנו הרישיון לנשק והוא חזר לעבוד כנהג מונית.

         הנאשם תיאר את המתלוננת כאישה מניפולטיבית שבין השאר מונעת ממנו קשר עם הוריו ומשפחתו ללא סיבה ואינה מעניקה לו יחס ותשומת לב כנדרש מאישה לתפיסתו. הוא מודה בביצוע העבירה באופן חלקי, תוך צמצום במידת חומרתה, מתקשה להכיר בפגיעה באשה ורואה אותה אשמה יחידה למצב יחסי בני הזוג. עם זאת, הביע רצונו לחזור לבית ולקשר זוגי עמה. מבדיקת שירות המבחן עולה כי דינמיקת בני הזוג מורכבת, בעייתית ומאופיינת באלימות כלכלית, נפשית, מילולית ופיזית של הנאשם כלפי אשתו וילדיו, ובמשך השנים האלימות החריפה. הנאשם סובל מנדודי שינה, מתעורר בצעקות וסיוטים בלילה, בעטיים אשתו וילדיו סבלו מחוסר שינה והתקשו לתפקד במהלך היום. על רקע הרחקתו מהבית חלה רגיעה ניכרת בהתנהלות המסגרת המשפחתית, דמי המזונות משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל הנאשם להשלים תשלומים על פי החלטת ביהמ"ש. המתלוננת הביעה חששות מפני אלימות חוזרת מצד הנאשם כלפיה.

11.    אמנם בהליך הקודם משנת 09', הנאשם לקח אחריות על התנהגותו, הביע חרטה על מעשיו, ביטא הבנה לבעייתיות שבהתנהגותו ונכונות להשתלב בטיפול, והועמד בפיקוח שירות המבחן במהלכו היה עליו להיות במעקב פסיכיאטרי, אך הניסיונות לשלב את בני הזוג בטיפול זוג במחלקה לשירותים חברתיים, לא צלחו והסתיימו לרוב בוויכוחים וצעקות. במסגרת הפיקוח החל גם מעקב פסיכיאטרי של הנאשם במרכז לבריאות הנפש בירושלים, בו ניסה הנאשם להציג פסאדה חיובית ללא קשיים ובעיות, אך בבדיקה מעמיקה של המצב, אובחן כסובל מהפרעה דלוזינאלית. בתחילת הפיקוח הוא נטל טיפול תרופתי אנטי דיכאוני, אך הפסיקו והניסיונות לעודדו ליטול אותן לא הועילו. לפיכך, מצבו הנפשי והתפקודי הידרדרו, והוא ביצע את העבירה נשוא הליך זה. הרופאה הפסיכיאטרית שטיפלה בו המליצה על אשפוז אך הוא סירב, ומתוך 200 שעות השל"צ שהוטלו עליו בהליך הקודם, הוא ביצע 100 שעות בשל הרחקתו מירושלים בגין הליך זה.

במהלך המעצר, שירות המבחן נמנע מהמלצה על יציאת הנאשם לעבודה ללא פיקוח, לאור ההתרשמות מהסיכון במצבו, ונוכח הימנעותו מנטילת הטיפול התרופתי הנדרש, מצב נפשי בלתי יציב, דפוסי אישיות נוקשים וקושי בהבנת בעייתיות התנהלותו. גם בחודש ינואר פנה הנאשם למרכז לבריאות הנפש, אך שוב נמנע מהצגת תמונה שלמה ואמיתית, אלא הציג בפני שירות המבחן מכתב מפסיכיאטר מטעמו, המציין כי הנאשם ללא עבר פסיכיאטרי ואין מקום לטיפול תרופתי. שירות המבחן התרשם כי הפסיכיאטר אינו מודע למצבו האמיתי של הנאשם, פנה לפסיכיאטר וביקש כי ידאג לקבל מידע מהרופאה שטיפלה בנאשם, ולאחר שהפסיכיאטר נפגש שוב עם הנאשם וקיבל מידע, הוא מסר ב-8.8.11 כי " העבר מלמד כי מדובר במשברים פסיכוטיים אצל בעל אינטליגנציה גבולית, ולא במחלה, הפרעה נפשית כרונית הדורשת טיפול קבוע", ואבחן כי כיום הנאשם לא שרוי במצב פסיכוטי .